Shlichut

Yael Ring - Shlicha in Riverdale - Thanksgiving Blog

הודו לה'

 

טוב אז האמת שכבר מלא זמן רצים לי רעיונות בראש וכל מיני אירועים שקורים ואני מייד חושבת וואו אני חייבת לכתוב על זה בבלוג לצערי או לשמחתי אני עסוקה מעל לראש בהכנות לחנוכה, כתיבת העבודה הסמינריונית ושאר ירקות..

שבוע שעבר יצאנו לחופשת חג ההודיה, לא שיש כאן חידוש גדול, עם כמות החופשות שיש כאן והסאנדייז פלא שמישהו באמת מצליח ללמוד משהו השנה, מצד שני זה קצת מסביר את הלחץ העצום והיעדר ההפסקות במהלך הימים שכן לומדים כאן.

ההתרגשות לקראת החג היתה גדולה מאוד, כולם כל הזמן שאלו אותנו מה אנחנו מתכננים לחג? אם אנחנו הולכות למצעד הגדול? אנחנו מתכננות לאכול הודו??? מצד שני כששאלנו אותם מה מקור החג לא הרבה יכלו לענות לנו... אז ככה, חג ההודיה הוא חג אמריקאי לאומי, לא חג דתי שבא לציין את שיתוף הפעולה בין המתיישבים האירופאים האנגלים שהקימו את המושבות הראשונות והאינדיאנים, ילידי המקום. שיתוף פעולה די מוצלח מבחינת האנגלים – האינדיאנים עזרו להם לעבור את החורף ולימדו אותם להכין לחם מתירס (ממש טעים) אבל די אומלל מבחינת האינדיאנים – אימפריאליזם, גירוש, מוות ומגורים שמורות טבע וכו'.

החופשה התחילה ביום רביעי, בערב ירדנו למנהטן לראות את הבלונים שיצעדו במצעד המפורסם של מייסיס לכבוד חג ההודיה. בכל שנה מייסיס – חנות הכלבו הכי גדולה בעולם מארגנים מצעד ענק שחוצה את ניו יורק, המצעד כמו כל פרויקט אמריקאי שאפתני הוא ענק, גדול מהחיים ובעיקר מופרך מעיקרו. במצעד יש כ-20 בלוני הליום ענקיים בצורות של דמויות מצויירות מפורסמות וכדומה כשאת כל בלון מחזיקים כ-20 איש, בנוסף לבלונים יש במות נעות בנושאים שונים, כשמלא מפורסמים נוסעים בבמות האלה, 20 ומשהו להקות מצעדים (אתם יודעים כמו זו של המשטרה וכדו') רקדנים, בקיצור עיר שלמה מניעה את המצעד הזה. אז ביום רביעי ירדנו עם כל עם ישראל לחזות בפלא השמיני של העולם – הבלונים הגדולים, למקדימים היתה גם הזכות לראות איך מנפחים בלון כל כך גדול אבל אנחנו הסתפקנו בלראות אותם לאחר מעשה. הבלונים מסודרים בשורה בשני רחובות ראשיים שנחסמים לקראת המצעד, וביעילות וסדר מופתי השוטרים וצוות המצעד מכוונים את אלפי האנשים סביב הבלונים.

ביליתי את הלילה בדירת השליחות במנהטן יחד עם שליחות בוסטון (היתרון שבשליחות בחוף המזרחי – כולנו די קרובות זו לזו). התחזיות היו עגומות בכל מצב או שצפוי מזג אוויר קשה או מצד שני אם מזג האוויר יתבהר הרי שמיליונים של אנשים צפויים להגיע... אנשים שסיפרו לנו על המצעד אמרו שצריך להגיע מוקדם לתפוס מקום נורמלי. כל הדרך ניסיתי לחשוב נו, באמת עוד נבואת זעם מופרכת, כמה אמריקאים מוכנים לקום בשש וחצי כדי לתפוס מקום טוב לראות את המצעד?? ועוד בחופש?! אז זהו, טעיתי ובענק. למחרת למרות תכנונים והתלהבות רבתי מצד כל הבנות לא התעוררנו בזמן. אני יצאתי מוקדם והגעתי לאזור המצעד בערך ב-9:15 בהתחלה היה נחמד, הולכים לאורך הרחוב ורואים את כל משתתפי המצעד מתכוננים ליציאה ליד הבמות הנעות והבלונים אבל ככל שהתקרבתי למסלול המצעד כמות האנשים הלכה וגדלה וכמות האוויר לנשימה הלכה ופחתה בקצב מדאיג. כמו כל ישראלי מצוי כמובן שהגעתי עם תיק גב ענק (כן אני יודעת וכבר ניסו לכייס אותי פעם אחד בטיימס סקוור) וכמו כל ישראלי מצוי מצאתי את דרכי עם המון חיוכים התנצלויות וקצת השתחלות למקום די נחמד לתצפית על המצעד.

אין מה לומר, האמריקאים יודעים להרים מצעדים, סביבי היו הרבה תיירים והורים לילדים קטנים, בין 2 קבוצות האוכלוסיה הזאת כמובן שמצאתי גם את משפחת היורדים הישראלית שבאה לטבול בקצת אמריקה. כל בלון שהגיע יכולת לשמוע את גלי ההתרגשות באים, שיא ההתרגשות היתה לקראת הבלון של דורה (ואם אתם לא יודעים מי זאת רוצו לגן הקרוב ומהר), הילדים התלהבו משל היתה זו נינט בחוף ניצנים...

אחרי המצעד נפגשתי עם שאר השליחות וטיילנו קצת ברחבי העיר. לקראת צהריים עשינו את דרכנו חזרה לריברדייל לסעודת חג ההודיה מסורתית בבית אחת המשפחות בקהילה. כשקיבלנו את ההזמנה לארוחה, ליתר דיוק הזמנו את עצמנו למשפחה כי רצינו לראות ארוחת חג מסורתית וכמובן לאכול הודו וכל שאר המאכלים, המשפחה אמרה שלא נרגיש לא בנוח ושהם מזמינים הרבה אנשים, קרובים, חברים וכו'. היו במקום 30 איש, מספר די מכובד למשפחה אמריקאית טיפוסית. במהלך הארוחה שהיתה מאוד טעימה, המשפחה הוציאה "סדר חג ההודיה", לא פחות ולא יותר. הסדר כמו סדר פסח סיפר את סיפורם של החלוצים האמריקאים ואת נפלאות ארצות הברית the land the free and the brave, היו שירים וקטעי קריאה ובעיקר מעניין. בכל זאת מאוד הפריע לי הגישה שרווחה שם, לאורך כל השבוע שלפני החג מאוד תהינו לגבי האם לחגוג את החג או שלא, ומה משמעות החג מעבר לקישוטים ולאוכל (וכמובן משחק הפוטבול המסורתי)?? רוב המקורות של רבנים אמריקאים מדברים על הכרת הטוב כלפי ארה"ב שקלטה את היהודים מאירופה ואפשרה להם חיים בכבוד. אז נכון, ארה"ב היא באמת המקום ליהודי לגור בו כיום, אבל הפריעה לי מאוד הגישה המעט גלותית של תודה שאתם לא רודפים אותנו. מה שהיה יפה הוא שאחרי הסדר המשפחה ערכה סיום נ"ך, אם המשפחה יחד עם אחת הבנות שלומדת באוניברסיטה במשך שנה שלמה ישבו כל ערב על הטלפון ולמדו יחד במשך שעה והספיקו ללמוד את יהושע, שופטים ומלכים.

למחרת השתתפנו בעוד טקס מסורתי של החג, הסיילים!! כן, כן, כמו שאר עדת עמך ארה"ב קמנו בשש וחצי בבוקר ועמדנו נפעמות ומפהקות מתחת לשערי הכניסה המאירים של קודש קודשים – מייסיס, מסביבנו אלפי אנשים לוקחים חלק בעבודת הקודש – השופינג. יום ששי שאחרי חג ההודיה (שתמיד יוצא ביום חמישי האחרון של חודש נובמבר) נקרא black Friday ולפי האגדה ביום זה החנויות נפתחות בארבע וחמש בבוקר ואפשר למצוא הנחות מדהימות ומחירי רצפה למוצרים שביום יום היינו מסמנים כ-כשאזכה בלוטו. אנשים ישנים מחוץ לחנויות כדי לזכות במעט מן האור של עשרה מחשבים ניידים ראשונים במאה דולר. אחרי סיבוב קצר בקומת הבגדים, ובהייה חסרת תועלת בתורים הארוכים החלטתי שאני אעשה חסד לעצמי ולעולם אם אחזור לישון, העיקר באתי ראיתי ולא קניתי..

אבל אל דאגה הסיילים ממשיכים עד חגמולד, כן כן, עונת החגים נחתה עלינו עם שלג (קצת) והמון המון המון קישוטים, כל בית הופך להפקה טבולה בירוק, איילים והמון נורות. אבל אני אכתוב על זה בהמשך.

חנוכה שמח!!

יעל.

Submit Your Comments!

Your Name *
Email * [will not be published]
Title *
 Comments *
  [no html allowed]
Code Image - Please contact webmaster if you have problems seeing this image code * Please enter this code into the field below it
 Letters are not case sensitive.
 Load New Code

Recent comments

qfx6FNmK

March 27, 2014

#4I thank you humbly f
I thank you humbly for shnirag your wisdom JJWY

qvi7CnyUh

March 24, 2014

#3Could you write abou
Could you write about Phsyics so I can pass Science class? http://hhglzmgmq.com [url=http://oqmqlgnccdo.com]oqmqlgnccdo[/url] [link=http://mpqdpe.com]mpqdpe[/link]

7zorwc2oyHq2

March 24, 2014

#2That takes us up to
That takes us up to the next level. Great pongist.

ulj2NlTwLnlZ

March 23, 2014

#1I apctipeare you tak
I apctipeare you taking to time to contribute That's very helpful.

הגשת מועמדות לשליחות